סדרתיות

 

אנשי האוצר מדברים בזמן האחרון על הסדרתיות של כל השובתים הארורים האלה, שאחד אחרי השני משביתים מערכות חיוניות למדינה בגלל בצע כסף. בתפיסה המעוותת של אנשי האוצר כל המגזרים הציבוריים האלה רואים שהשביתות הקודמות הצליחו להשיג כסף בלי ביקורת ציבורית, אז הם מחליטים שגם הם רוצים עוד כסף ושובתים.

הטיעון הזה מזכיר לי את הפעם ההיא שבני סלע טען שהנשים שהוא אנס הן מתלוננות סדרתיות, הן כולן ראו איך נשים אחרות שהוא אנס מתלוננות נגדו, אז גם הן התלוננו. אה רגע, אפילו לבני סלע לא הייתה את החוצפה לטעון משהו כל כך מגוחך.

אז קודם כל, בואו נסביר לאנשי משרד האוצר קצת על טרמינולוגיה בסיסית. בדרך כלל כשיש ארועים שחוזרים על עצמם, הגורם הסדרתי הוא הגורם שמשותף לכל הארועים. במקרה הזה, הגורם שמשותף לכל השביתות האלה זה אתם.

תבינו, זה לא שאנשים בארץ מאוד אוהבים לשבות. בניגוד למה שאתם חושבים, רוב האנשים בארץ הם לא חבורת עצלנים שרק מנסה לסחוט כמה שיותר כסף מהקופה הציבורית של משלמי המיסים ושמחים על כל הזדמנות לשבות כי זה אומר שהם מקבלים חופש מהעבודה. רוב האנשים בארץ רוצים לעבוד ורוצים להתקיים בכבוד מהעבודה שלהם.

זה לא הם, זה אתם. אתם שכבר שנים מנהלים מדיניות הוצאות של צמצום ככה שהשירות שניתן לציבור והתנאים שניתנים לעובדים נפגעים, במיוחד בהשוואה למגזר הפרטי. זה אתם שלא מעדכנים את השכר עד שלא מאיימים עליכם בשביתה, מה שמוביל לשחיקות נוראיות במשכורות של מגזרים ציבוריים שלמים כמו שקרה אצל העובדים הסוציאליים. זה אתם שנותנים את היד לקיצוצים רוחביים בכל פעם שהממשלה מחליטה על מהלך פופוליסטי כזה או אחר ופוגעים אפילו עוד יותר במערכות שגם ככה מתפקדות בקושי. זה אתם שמובילים מדיניות של הפרטה שלוקחת כל רווח פנימי שעשוי היה לגוף ציבורי ומעבירה אותו לידיים פרטיות של בעלי הון שאולי, אם יהיה לנו מזל, יסכימו לטפטף עלינו ברוב טובם קצת מהכסף הזה חזרה, וגם זה רק בדרך עקיפה, בטח שלא בתוך אותה מערכת.

החלק האחרון הוא מאוד חשוב. מדיניות ההפרטה שלחה כל חלק מהשירות הציבורי שיש בו קצת כדאיות כלכלית לידיים פרטיות. כסף שהיה יכול לזרום ישירות לתוך מערכת החינוך, מערכת הבריאות או מערכת הרווחה, מוזרם במקום זאת לכיס של חברות פרטיות. עכשיו, נכון שחלק ממנו חוזר בגלגול לקופה הציבורית, אבל אז הוא כבר לא בתוך המערכת שממנה הוא הגיע. זה אומר שלכל מערכת ציבורית שכזאת יש הרבה פחות גמישות והרבה פחות יכולת להתמודד עם קיצוצים בתקציב (נגיד כי לאהוד ברק נורא חשובים עוד ארבעה מטוסי חמקן). זה אומר שלכל מערכת ציבורית שכזאת אין דרך לספק לעובדים שנשארו במגזר הציבורי, אלה שאמורים לשרת את האוכלוסיות שלא יכולות להרשות לעצמן שירותים פרטיים, תנאי עבודה מינימליים, החל משכר ראוי ועד וופלים ותה במטבחון.

בקיצור אנשי אוצר יקרים, ההתעללות שלכם במגזר הציבורי, בעובדי המדינה, בכל מי שתלוי בכם כדי לסגור את החודש, היא היא הסדרתית פה, ואם אתם מחפשים אשמים לגל השביתות שפוקד וכנראה ימשיך לפקוד את הארץ, אתם לא צריכים לחפש אותו בעובדים או בוועדי העובדים, אתם צריכים להוציא את הראש מהבור שהתחפרתם לתוכו בעשור האחרון, ולהסתכל במראה.

 

מודעות פרסומת

2 Responses to סדרתיות

  1. macphista says:

    התברגנת, הא?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: