מחשבות פוליטיות

בתור עסקן בהתלמדות יוצא לי לדבר ולחשוב פוליטיקה לא מעט במהלך היומיום שלי.

אני חייב להודות שזה הולך ונעשה מעייף. משתלטת עלי התחושה שכל ההתעסקות הזאתי תורמת מעט מאוד לתמונה הכללית,

ולוקחת ממני הרבה יותר אנרגיות ממה שאני אמור להשקיע בה.

התחושה הזאת נכונה גם לפוליטיקה הקטנה שאני מעורב בה ישירות וגם לפוליטיקה במובן הרחב יותר שאני מדבר וחושב עליה לא מעט.
אם פעם חשבתי שהמקום שבו אני אמצא הכי הרבה ערך, תועלת מהזמן שלי, יהיה בתחום העשייה הציבורית,

היום אני מאוד סקפטי בקשר לזה.
זאת כנראה אחת הסיבות שהאוניברסיטה פחות מושכת אותי ככל שעובר הזמן, כי בלי המטרה הסופית, של למקם את עצמי טוב יותר לקראת קריירה של עשייה ציבורית,

פתאום אפילו השקעה מינימלית בתואר הזה נראית לי כמו אתגר לא פשוט.

ולמרות כל ההקדמה הארוכה הזאת (וכמו שמייד יהיה ברור, גם לא רלוונטית) עדיין אני לא יכול שלא לחשוב על הדברים האלה.

בהתחשב בכמות החדשות והבלוגים שאני קורא שמתעסקים בדברים האלה, כנראה אני גם לא באמת רוצה לא לחשוב על זה.

כמה מחשבות רנדומליות:

חוקה, תורה ותקציב המדינה
ששר המשפטים ושר האוצר בבקשה יכנסו לחדר ויחליטו.

או שהממשלה מנסה להפוך את המערכת המשפטית למערכת תורנית או שהממשלה מנסה להפוך את  המערכת המשפטית למערכת כלכלית.

שר האוצר שטייניץ מתבקש גם להיזכר שבג"צ לא מכריח את הממשלה להוציא תקציבים, הוא רק מכריח אותה להיות עקבית לחוקי המדינה.

זה שיש לנו מחוקקים שלא מסוגלים להיות עקביים (שלא לומר להבין את החוק הישראלי) לא אומר שהם או הממשלה יכולים לעשות מה שבא להם.

שר המשפטים העו"ד נאמן מתבקש פשוט לשבת בפינה ולהתבייש. מילא שר האוצר, הוא דואג רק לאינטרסים שלו, אבל אתה? אתה שר המשפטים! אתה אמור לדאוג למערכת המשפט לא לערער עליה!

מצד אחד, אם אתה חושב ככה, אין לך מה לעשות בתור שר המשפטים. מצד שני, אם אתה לא חושב ככה ועדיין אמרת את זה, אין לך מה לעשות בתור שר המשפטים. מסקנה? אין כאן מסקנה, רק עצב.

 תרגיל בזיוף ביטחון
אם כבר אנחנו מדברים על שרים ועקביות בואו נדבר שניה על שר הביטחון.

רא"ל במיל. ברק, את התרגיל שעשו לך כבר הבנת? (אני נותן לברק כאן קרדיט ומניח שהוא לא חלק מהתרגיל הזה, יכול להיות שהקרדיט לא ניתן בצדק)

כן, המתנחלים לא יבנו בתים לתשעה חודשים. במקום זה הם יבנו בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, אולי אפילו בתי חולים. במילה אחת "תשתיות".

איך הם יעשו את זה אתה שואל? אה, הרי הם בעדיפות לאומית!

ובינתיים שר הפנים ידאג לכך שעוד תשעה חודשים יהיו להם את כל האישורים שהם צריכים בשביל "לצאת מיידית לתנופת בנייה מחודשת ללא כל עיכוב".
ובוא לא נשכח שבתקופה הזאת אי אפשר גם לפנות מאחזים, כי הצבא עסוק מידי בלשמור על ההקפאה.

לא שפינית מאחזים קודם יותר מידי.
אה, ועל הדרך המתנחלים גם יעשו לך את המוות על ה"בגידה השמלאנית", על "הפרת זכויות האדם הבוטה" שלהם. כי יש להם גידול טבעי! מה עם הגידול הטבעי?! כאילו שהם לא יכולים לעבור לישוב חמש עשרה קילומטר מערבה שלא מקפיאים אותו. זאת עדיין אותה מדינה! תתפלאו מתנחלים יקרים, אבל גם בתחומי הקו הירוק מדברים עברית!

הם גם יטענו שעכשיו זה לגיטימי מצידם לסרב פקודה. הרי אתה מונע משיקולים פוליטים. הם לא חייבים לך כלום! זה לא שהם חיילים שלך או משהו! זה לא שהם חיים על שטח צבאי! אה רגע.

מתנחלים יקרים (ואין לכם מושג עד כמה אתם יקרים לי. באמת. אין אף סקטור שעולה לי כאזרח פשוט יותר.) יש לי שאלה אליכם. אם אני אכנס לבסיס הקריה בתל-אביב ואקים שם בית, אתם יודעים, כמו שאתם אוהבים לעשות, עם קרוון, עוזי ושלושה ילדים מתחת לגיל שש, מי אחראי לפנות אותי מהשטח, המשטרה או הצבא? הרי אני בבסיס צבאי, סמכות השיפוט שם היא של הצבא. אז כנראה שזאת סמכותו לפנות אותי.

סטופ! יהודי לא מפנה יהודי! יהודי לא מפנה יהודי! הצבא לא צריך לשמש למטרות פוליטיות! מה זה משנה שהוא היחיד שיש לו סמכות לעשות משהו בשטחים שבאחריותו, כמו נגיד יהודה ושומרון! להשתמש בצבא כדי לאכוף את החוקים שהוא מכתיב בשטח שבאחריותו זה לא לגיטימי!
ואם חס וחלילה, שר הביטחון, תדרוש מראשי ישיבות ההסדר (אתה יודע, המקומות האלה שבהם אתה משלם לחיילים לעתיד בשביל ללמוד תורה, רק כדי שהם יוכלו לשרת חצי מהזמן שאזרחים סטנדרטיים במדינת ישראל משרתים) לא לעודד את התלמידים שלהם לסרב פקודה, הם מייד יזכירו לך שהם לא עובדים בשבילך, ולמה אתה נטפל רק אליהם ולא למרצים באוניברסיטה שקוראים לסרב פקודה. זה לא משנה להם שמשרד הביטחון מעביר להם מיליוני שקלים כל שנה, ושכל מה שאתה מאיים לעשות זה להפסיק להביא להם כסף והטבות מאותו הצבא שהם קוראים לסרב לפקודות שלו. זה לא משנה להם שראש ישיבה ממש לא מקביל למרצה באוניברסיטה, אלא יותר לרקטור, או נשיא אוניברסיטה, ואף אדם בתפקיד כזה באוניברסיטאות בישראל עוד לא העיז לצאת בקריאה לסרב פקודה. אבל אם הם כל כך רוצים להיות כמו האוניברסיטאות, למה באמת שהתלמידים שלהם לא יתפקדו כמו אנשי העתודה האקדמאית? במקום לשרת שנה וחצי, שישרתו שש שנים. לא מתאים להם? שיבואו ויעשו שלוש שנים סטנדרטיות כמו כל אחד אחר במדינה.
ואל תשכח החבר ברק שההקפאה בכאילו הזאת, הקפאה "לא כולל הסתיגויות – לא כולל מבנים ציבוריים – לא כולל מזרח ירושלים – רק לתשעה חודשים", היא ממש לא מה שיוריד את אבו-מאזן מהעץ שלו ויחזיר אותו לשולחן המשא ומתן. תהליך מדיני לא יהיה פה בקרוב, והעמדת הפנים השקופה שאתה חלק ממנה כרגע רק עוזרת להבטיח את זה.

אולי תיקח כבר את מפלגת העבודה, שלהזכירך פעם הגדירה את השמאל הימין והמרכז בארץ, הייתה המנה העיקרית בארוחת החג הפוליטית בישראל והיום היא מזכירה יותר קליפות פיסטוקים שנשארות אחרי קפה ועוגה עם ההורים בשבת בצהריים, ותעבור למקום שבו ראוי שתהיה, בספסלי האופוזיציה?

פלטה מצילת חיים
אחרון חביב ברשימת השרים שהייתי מעדיף שלא יהיו בתפקיד בעוד שבוע, ה"שר-שהוא-בכלל-סגן-שר" ליצמן. שר הבריאות שהחליט שסבסוד רפואת שיניים לילדים זאת עדיפות לאומית ולכן צריך לתקצב אותה דווקא מסל התרופות. טוב, ליצמן יודע שהוא לא יכול להשיג סבסוד כזה בשום דרך אחרת, הרי תקציב המדינה נעול לשנתיים. וזה לא כאילו משרד הבריאות שוחה בכסף. טוב שיש לליצמן קופה קטנה כמו סל התרופות, שהוא יכול פשוט לקחת ממנה מאות מיליונים ואף אחד לא יפגע. אה, רגע. זה לא המקום שבו מסבסדת המדינה תרופות מצילות חיים? זו לא הקופה שעליה רבים אנשי מקצוע במשך חודשים כדי לקבוע אם עדיף להציל 400 חולי סרטן מעי הגס בהסתברות של 85% או 600 חולי ניוון שרירים בהסתברות של 70% ?אבל חס וחלילה שהמדינה לא תסבסד את הפלטה של שליימ'לה.

אני חייב להגיד שדי נהנתי מזה.